החלטה בתיק ת"ט 24399-01-11

1.         בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה בהתאם להוראות סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

2.         המדובר בתובענה במסגרתה נתבע המבקש לשלם למשיבה סך של 3,998 ש"ח עבור שירותים שסיפקה המשיבה למבקש וזה האחרון לא שילם עבורם. על פי כתב התביעה, ביום 6.1.07 התקשר המבקש עם המשיבה בהסכם לפיו המשיבה התחייבה לספק למבקש שירותי טלוויזיה בכבלים והמבקש מצידו התחייב לשלם למשיבה 219 ש"ח בחודש, באמצעות הוראת קבע, למשך 24 חודשים. לטענתה, החל מיום 14.4.08 חזרה הוראת הקבע ולא כובדה.

3.         לטענתה, בנסיבות אלו, הפר המבקש את הסכם ההתקשרות ועל כן חייב הוא בהחזר הטבת הצטרפות וכן בגין שירותים שסופקו לו על פי הזמנתו בתוספת של ריבית והצמדה כחוק ובסך הכל, סך של 3998 ש"ח.

4.         המבקש הגיש התנגדות לביצוע תובענה ובה טען כי הוא מובטל משנת 2006 ואיל באפשרותו לשלם בשיקים או כרטיסי אשראי, שכן הוכרז כחייב מוגבל בבנק.

בבקשתו הודה  המבקש בחוב למשיבה משנת 2007 על סך 600 ש"ח. עוד הצהיר המבקש כי ברגע שנודע לו על חוב זה פנה למשיבה וביקש להחזיר את שני הממירים שהיו ברשותו וכך לקבל לידיו את הפיקדון שהפקיד אצל המשיבה עם קבלת המכשירים לידיו, או לחילופין, לקזז את סכום הפיקדון מסך חובו העומד ותלוי, אך המשיבה סירבה לבקשתו. מוסיף וטוען המבקש כי מלבד זאת פנה למשיבה בבקשה שתשלח אליו שוברי תשלום חודשיים על מנת שיסדיר חובו אך המשיבה סירבה גם לכך.

לגרסתו, לאור העובדה שחובו אצל המשיבה הצטבר בשל התנהלות לקויה של המשיבה, טען כי יש לבטל את החוב הגבוה שהצטבר מעבר לחוב הראשוני אותו היה חייב  למשיבה, בסך של 600 ש"ח, וכן לקזז את יתרת חוב זה עם  סך הפיקדון על הממירים שברשותו שאותם עתיד הוא להחזיר למשיבה.

5.         המשיבה בתגובתה מבקשת לדחות את טענות המבקש על הסף מאחר ולאור התנהלותו אין לו להלין אלא על עצמו. טוענת המשיבה כי המבקש בתצהירו אינו מכחיש את קבלת שירותי הכבלים לפי הזמנתו ואף מודה בקיומו של חוב למשיבה מאחר והוראת הקבע בחשבונו פקעה.

בנוסף, טענה המשיבה שלמבקש היו הזדמנויות רבות להסדיר חובו ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו, שכן היו בידיו מספר אפשרויות זמינות על מנת להסדיר חובו. כך יכול היה המבקש ליצור קשר טלפוני ו/או בכתב עמה על מנת להסדיר החוב או להסדיר את קבלת שוברי התשלום, כן יכול המבקש לפנות לכל סניף של בנק הדואר ולהסדיר שם את חובו אף בלי שוברי תשלום. המשיבה טענה טענות עובדתיות נוספות אשר לא מצאתי מקום להיזקק להן בשים לב להליך שבפני.

6.         בכל הנוגע לממירים הדיגיטליים, טענה המשיבה כי המבקש מודה כי קיבל לידיו שני הממירים דיגיטליים אשר עשה בהם שימוש בפועל ועודם נמצאים ברשותו כיום שלא כדין. לטענתה, טענת המבקש כי יש לקזז את סכום הפיקדון בגין שני ממירים אלו מסך החוב הקיים או לחילופין להחזיר הפיקדון לידי המבקש בתמורה להחזרת הממירים דינה להידחות על הסף לאור העובדה  שבכל שנה או חלק ממנה יורד מסכום הפיקדון 10% מערך הממיר בגין פחת ובלאי סביר ועל כן מאחר ועברו שנים רבות מעת שהתחבר המבקש לראשונה לשירותי המשיבה והפקיד את סכום הפיקדון אצל המשיבה, יתרת הפיקדון למבקש הסתיימה עקב חישובי פחת והצמדה ומשכך אין מקום שיקבל החזר בגין פקדונות אלו. כן טענה שהמבקש אינו נכנס כנדרש לפרטי הגנתו ואין ליתן לו רשות להתגונן.

7.         המבקש בתגובתו טען שפנה למשיבה פעמים רבות והמשיבה היא שסרבה לקזז הפקדון ואף הוסיף וטען טענות עובדתיות נוספות שאינן באות לידי ביטוי בתצהיר ההתנגדות ומשכך, אין מקום להיזקק להן.

עוד טוען המבקש לעניין הפיקדון כי פחת ובלאי סביר שמוריד 10% מסכום הפיקדון בכל שנה, הינו מוגזם ומופרך.

המשיבה הודיעה כי אינה מבקשת לחקור את המבקשים ולפיכך ניתנת החלטתי זו בהתאם לסמכותי לפי הוראות תקנה 205 ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

8.         הלכה פסוקה היא שהתנגדות לביצוע שטר תתברר כבקשת רשות להתגונן, ואין בודקים בשלב זה כיצד יצליח המבקש להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו, די למבקש אם יראה הגנה לכאורה. (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מ"ב (1) 721). עם זאת, המבקש חייב להיכנס לפרטי העובדות המבססות את הגנתו ואינו יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות בתצהירו. הרשות להתגונן תוענק אם התצהיר מגלה על פניו טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני תביעה. (ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ פ"ד ל"ו 272).

בענין הנדון ולאחר שהובאו בפניי טענות הצדדים, סבורה אנוכי כי יש לדחות את התנגדות המבקש מאחר ואינה מגלה הגנה לכאורה ואפרט טעמיי.

9.         המבקש בתצהירו אינו מכחיש את קבלת השירותים על ידי המשיבה  ואין ספק כי על שירותים אלה עליו לשלם. המבקש מודה בחוב שהצטבר עבור החברה וכי נקלע לקשיים ועל כן הוראת הקבע שנתן לצורך תשלום החוב למשיבה בוטלה. עולה מטענותיו כי לא שילם חוב בגין 600 ש"ח ולכן טען שלא ייתכן, כי עקב אי תשלום חוב בסכום כאמור, יצטרך לשלם למשיבה אלפי שקלים ועוד בגין מחדלה שלה, שהרי הוא מצידו ביקש לשלם את החוב אך המשיבה סירבה לכך. לכתב התביעה צרפה המשיבה פירוט של החוב הנתבע ועשתה כן אף בהודעתה אך המבקש לא התייחס לפרטים לפירוט החוב האמור, אלא טען באופן כללי וסתמי כי החיובים אינם בדין.

דין טענה זו להידחות בשל היותה טענה סתמית וכללית ומאחר ואינה עומדת בחובת הפירוט הנדרשת בבקשת רשות להגן, שבה על הנתבע להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, כאשר לא די בהכחשה כללית של סכום החוב. אכן, בית המשפט אינו רשאי להיכנס ולבחון את מהימנות הטענות, אולם מכוח חובת הפירוט מוטל על הנתבע להביא כאמור את כל הראיות הרלוונטיות לתביעה ולפרט את כל העובדות שנוגעות בכך.

10.        בנוסף, טענותיו של המבקש כי חזר וביקש לשלם את החוב הקיים לו אינן גורעות מהשימוש שעשה בשירותים שניתנו לו והמבקש לא העלה שום סיבה מתקבלת על הדעת מדוע לא שילם את החוב בכל דרך אחרת הזמינה לו ולכל המנויים אצל המשיבה.  אין זה סביר בעיני שהמבקש ביקש לשלם והמשיבה סרבה לקבל התשלום, אלא אך סביר הוא שהמבקש הסכים לשלם רק בתנאיו שלו לפיהם יקוזז סכום הממירים. ברור הוא שככל שהמבקש היה משלם את סכום חובו מבעוד מועד, הרי שסכום החוב לא היה מאמיר ומגיע לסכום שהוא היום ונראה כי הסיבה לאי התשלום היתה מצבו הכלכלי של המבקש כפי שטען בבקשתו.

11.        אף לעניין קיזוז סכום הפיקדון עבור הממירים הדיגיטליים מסך החוב הקיים, אין לקבל את טענת המבקש. הלכה פסוקה היא כי טענת קיזוז, יש לטעון בצורה מפורשת כדרך שמנסחים כתב תביעה.

כך נקבע זה מכבר כי טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע על פיה ויש להציג את מערכת הנתונים עליה היא מתבססת ודרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה בכדי ליצור תשתית מספקת שיש ליתן בגינה רשות להתגונן (ראה ספרו של ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, 2006, עמוד 213).